פסק-דין בתיק ת"א 6978-07

עניינו של תיק זה, התנגדות לשיק שנמסר לתובעת בטענת שיק לביטחון.

רקע

1.        התובעת הייתה בעלת עסק בקניונית עין התכלת, עין בוקק, שבים המלח, (להלן: " העסק"). התובעת מכרה את העסק לנתבעת באמצעות בעלה, מר איגור דוגמרוב (להלן: " איגור"). הצדדים חלוקים בשאלת התמורה והאם שיק מס' 5000685, ע"ס 95,000 ש"ח, שזמן פירעונו 10.9.06 (להלן: " השיק"), ניתן כחלק מהתמורה בסך כולל של 150,000ש"ח כטענת התובעת, או כשיק ביטחון להבטחת התחייבויות הנתבעת בעסקה שהסתכמה בסך כולל של 55,000 ש"ח, ששולמו בשלושה שיקים שנפרעו.

תמצית טענות התובעת

2.        טוענת התובעת כי אוחזת היא בשיק שחולל, שנמסר לה כחלק מעסקת מכירת עסק ספא ועיסוי, שיק שאין על פניו סימן שנמסר לביטחון. טוענת התובעת כי לא היה כל הגיון כלכלי במתן שיק לביטחון, ע"ס 95,000 ש"ח, בעסקה נטענית ע"ס 55,000 ש"ח. מוסיפה התובעת וטוענת כי העד מטעמה, שהיה חברו של איגור, תמך בגרסתה. עוד הדגישה התובעת כי הנתבעת יכולה הייתה לבקש לזמן לעדות את עוה"ד שטיפל בעסקה מטעמה, (עו"ד נסאסרה עבד אלעזיז), אולם היא לא עשתה כן ולפיכך הדבר מחזק את הראיות נגדה ומחליש את גרסתה. מוסיפה התובעת וטוענת כי טענת הנתבעת כי רומתה בעסקה ושלא ניתן היה לקבל רישוי עסק לספא במקום, נסתרה בתעודת עובד ציבור שהוגשה. לפיכך ביקשה לדחות את התנגדות הנתבעת ולקבל התביעה.

תמצית טענות הנתבעת

3.        טוענת הנתבעת כי ידיד התובעת, ד"ר ז'וגנוב, פנה אל בעלה איגור, על מנת לעניינם ברכישת העסק. איגור ניהל מו"מ ולבסוף סוכם כי כל הציוד והמוניטין ימכרו תמורת סך של 55,000 ש"ח. טוענת הנתבעת כי לאחר שהצדדים יצאו ממשרד עו"ד אלעזיז, התובעת ביקשה שיק ביטחון ע"ס 95,000 ש"ח, על מנת להבטיח את נזקיה במידה והשקים יחזרו ויגרמו לה נזקים נוספים. טוענת הנתבעת כי ניהלה מו"מ ארוך ומייגע מול המועצה האזורית, עד לחודש אוקטובר 2006, מועד בו התברר לה שנפלה קורבן למעשה נוכלות של התובעת ולאחר של ניתן ולא היה צפוי להינתן, רישיון להפעלת ספא בעסק, אלא רק לבצע עיסויים. טוענת הנתבעת כי העסקה נכשלה ולפיכך ביטלה את השיק לביטחון. טוענת הנתבעת כי החשבונית שמסרה התובעת, מעידה על שהעסקה כולה לא הייתה אלא בסכום של 55,000 ש"ח. לפיכך ביקשה הנתבעת לדחות התביעה. 

הראיות

4.        מטעם התובעת העידה היא וכן ד"ר וסילי ז'וגנוב. מטעם הנתבעת העידה היא וכן בעלה. אין מחלוקת כי הנתבעת והתובעת לא הכירו זה את זו ואיגור הוא שפעל בשם הנתבעת. לא הייתה מחלוקת כי כל עדות הנתבעת הייתה עדות שמיעה, כי המעורבות היחידה שלה הייתה בכך שבעלה איגור, חתם על שיקים שלה ומסרם לתובעת, וב"כ הנתבעת הצהיר כי עדותה הובאה בכדי שלא תהיה טענה שלא הובאה עדה רלבנטית.

הצדדים הסתמכו על מסמכים שהינם העתקי השיקים ששולמו והשיק שחולל, חשבונית מס' 003 ע"ס 55,000 ש"ח, שניתנה לאחר פירעון 3 שיקים שמשכה הנתבעת לתובעת. רשימת ציוד ע"ס 55,000 ש"ח ומכתבו של עו"ד אלעזיז להנהלת הקניון בקשר לציוד.

5.        בתום דיון ההוכחות, התברר כי לא התייצב מנהל מחלקת רישוי עסקים במועצה האזורית תמר, מר הרצל לזרוביץ. הצדדים הסכימו כי ניתן יהיה לחסוך ישיבת הוכחות נוספת אם העד ישיב בתעודת עובד ציבור לשאלה: " האם במקום הספציפי בו נוהל העסק, ניתן היה לקבל רישיון להפעלת ספא, נכון לשנת 2006".

העדות נדרשה ע"י ב"כ הנתבעת לתמיכה בטענתה שרומתה. תעודת עובד הציבור הוגשה לבית המשפט ממנה עלה כי התשובה לשאלה האמורה, חיובית, כלומר בניגוד לטענות הנתבעת, ניתן היה בהחלט לקבל רישיון לניהול ספא ובכך נשללו טענותיה לתרמית.

דיון

כפי שיפורט להלן, דין התנגדות הנתבעת לביצוע השיק להידחות.

6.        עסקינן בתביעה שטרית. בהתאם לסע' 29 (א) לפקודת השטרות [נ"ח], עומדת לתובעת החזקה ולפיה ניתן לכל הפחות ערך תמורת השיק. ככול שטענת ההגנה הינה שהשיק הינו לביטחון, הנטל עובר לנתבעת להוכיח שכך הדבר. אין מחלוקת כי על פני השיק אין כל כיתוב כי הינו לביטחון. הפנה ב"כ הנתבעת להלכת דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי  פ"ד נה(4) 193, ולפיה, בין צדדים קרובים, דינו של שטר כדין חוזה, ולפיכך רשאית הנתבעת להעלות טענות הגנה חוזיות. בפועל, הטענה היחידה שהועלתה הינה טענת שיק לביטחון, שמשמעותה הראייתית, העברת נטל השכנוע לנתבעת.

7.        טענת הנתבעת הינה שלאחר סיכום העסקה בסך 55,000 ש"ח, במשרדו של עו"ד אלעזיז, דרשה התובעת מאיגור ביטחון לתשלום הסך של 55,000 ש"ח, ולהפסדים אם איגור לא ידאג לפרעון השיקים שנמסרו, ולפיכך איגור מסר שיק ביטחון ע"ס 95,000 ש"ח. טענה זו אינה סבירה. לא ברור מדוע יש למסור שיק ביטחון להבטחת פירעון שיקים אחרים. אם סך השיקים האחרים הינו 55,000 ש"ח, מדוע שיק הבטחון הינו בערך כפול?

8.        הנתבעת יוצגה בעסקה ע"י עו"ד אלעזיז. אם טוענת היא כי העסקה עומדת בסך הכול על 55,000 ש"ח, ולא על 150,000 ש"ח כטענת התובעת, מדוע לא זומן עד זה?

9.        התובעת העידה את מי שהיה חברו הטוב של איגור, מאז שנת 2001, רופא אורטופד במקצועו, ד"ר ז'וגנוב. טען איגור בתצהירו, בסע' 3 כי מדובר בחבר של התובעת וכי ד"ר ז'וגנוב ביקש לעניין אותו בעסק. מאידך, איגור עצמו סתר טענתו בכך שבסע' 18 לתצהירו הבהיר כי בינו לד"ר ז'וגנוב היו עסקים עוד לפני האירוע שברקע תיק זה. אמנם, התברר כי בעת שמיעת הראיות ד"ר ז'וגנוב והתובעת עובדים באותו מקום אולם אין הדבר סותר את מסקנתי ולפיה בעת העסקה נשוא תיק זה, היה ד"ר ז'וגנוב חברו של איגור. ד"ר ז'וגנוב, אישר את גרסת התובעת, עדותו הייתה קוהרנטית וברורה והשתלבה עם השתלשלות הדברים ומצאתי להעדיפה על פני עדותו של איגור.

10.      איגור בחקירתו העיד כי הינו בעל עסקים, כיום, בית הבראה המנוהל על ידו. לא נסתרה טענת ד"ר ז'וגנוב כי אחת המטרות של איגור מלכתחילה הייתה פעילות משלימה לצימרים תיירותיים שהיו לאיגור באותה עת. התרשמותי ממר דוגמרוב הייתה, שהוא מבין בעסקים, ואם היה מתכוון לשיק ביטחון,  היה דואג לכך.